הרופא יוצר חתך בחניכיים ופתח בעצם הלסת לתוך הסינוס. דרך הפתח מוחדרים החומרים לבנית העצם החדשה (תחליפי עצם). בסיום התהליך החתך נתפר ונסגר ע”י הרופא.
מספר ימים לאחר שמבוצע הניתוח יש לחזור לביקורת אצל הרופא, כאשר בדרך כלל חוזרים אחרי עשרה ימים.
זמן ההמתנה תלוי באספקת הדם לאזור, כמות החומר שהוכנסה ומאפיינים אישיים של המתרפא.
לעיתים כתוצאה מאיבוד שיניים מתרחש גם תהליך של איבוד עצם ואז כדי לבצע השתלת שיניים יש צורך לפני כן בהשתלת עצם.
אחוזי ההצלחה על פי דעת מרבית המרפאות הם גבוהים במיוחד, הן מבחינת הטיפול של השתלות השיניים והן מבחינת ההליך של הרמת סינוס.
התכנים באתר כוללים סימון תקני של כותרות, טבלאות, פסקאות, רשימות, קישורים, טפסים וכפתורים.
במקרים מסוימים יוחדר גם השתל דנטלי כבר באותה ישיבה, וזאת מבלי להמתין להחלפת העצם הכתושה בעצם טבעית.
לאחר ביצוע בדיקות אלו יש לבחור באיזו עצם להשתמש בהשתלה. יש כמה אפשרויות מהן ניתן לבחור: עצם של המטופל הנלקחת בדרך כלל מהפה ולעיתים גם מוצאת מהשוק או מהירך, עצם שנלקחה מתרומת איברים של אדם שנפטר או עצם סינטטית שמדמה תכונות של עצם אמיתית.
אנו מאמינים שלכולם ללא יוצא מן הכלל מגיע ליהנות מהביקור באתר שלנו ולכן משתדלים שהאתר יהיה ברור ונגיש ויאפשר גלישה נוחה לנעזרים בטכנולוגיות מסייעות.
הפעולה המסורתית להרמת סינוס. הרופא המטפל נדרש להרים מתלה – ליצור פתח באמצעים כירורגיים ברקמה הרכה שבחניכיים, ופתח נוסף ברקמת העצם; על הפתח להיות מספיק גדול כדי שיאפשר לו גישה נוחה לאתר העבודה.
לחילופין יוכל המטופל לשקול את הפתרונות האחרים כמו כתרים, גשרים שיישענו על שיניים סמוכות וכמובן שיניים תותבות נשלפות.
כאב- לאחר ניתוח הרמת סינוס המטופל עלול לחוש בכאב, אותו ניתן לצמצם באמצעות משככי כאבים שיינתנו על ידי הרופא המטפל.
חוסר התאמה זה עלול לגרום למחסור באספקת דם. במקרים כאלה לא ניתן לבצע השתלה בכלל, מכיוון שאין קרא עוד עצם חיה שתוכל לשמש בסיס לשתל, ובעצם הגוף דוחה אותו.
במקרים נדירים העצם הקיימת לא מצליחה להתמזג עם העצם המושתלת. זה אומר שהאזור המושתל לא יכול לפתח אספקת דם תקינה. אם זה קורה, ייתכן שתצטרכו לעבור שוב ניתוח הרמת סינוס.